תרומת ביצית בישראל
רבים מכירים את המונח "תרומת ביצית בישראל", אך לרבים חסרה ההבנה במה בדיוק מדובר, ועל כן במאמר זה ננסה לעשות מעט סדר: להבין מהן המשמעויות, מהן האפשרויות, מיהו קהל היעד, מה חלקו של החוק בתחום, מה מותר, מה מוטל בספק וכיצד מתקדמים עם התהליך. נתחיל:
קהל יעד
הליך של תרומת ביצית נועד להעניק תקווה וליצור חיים. הוא מיועד עבור נשים שבאופן עצמאי אינן מצליחות להתעבר (באמצעות הביציות שלהן) – אינן מסוגלות להביא לעולם ילדים וכיוון שצורך זה כה בסיסי ומהותי, הליך תרומת ביצית מעניק פתרון אמיתי – מהווה תמצית של טוב ותקווה, ממנו יכולות ליהנות נשים שנעות בין גיל 18 לגיל 54. פה נחדד שלא כל אישה יכולה להחליט שהיא מביאה ילדים לעולם באמצעות אישה שנייה, אלא רק אישה שהבדיקות הרפואיות שלה מצביעות על כך, מצביעות שאם היא תקבל תרומה של ביציות התהליך אכן יתאפשר, משמע יש צורך בהצדקה רפואית.
טפסים וועדת חריגים
לאחר שהאבחון הרפואי מאשש צורך לצד היתכנות והאישה בוחרת בכך, רצוי להתחיל בתהליך של פנייה מסודרת, בו על האישה לגשת אל היחידה להפריה חוץ גופית ולהגיש טופס ייעודי (טופס בקשה לקבלת תרומות ביציות) ואליו לצרף חוות דעת רפואית. לאחר מכן יש לחתום על טופס נוסף, טופס שמעדכן את פרטי האישה ובן זוגה (אם קיים) במאגר המידע. כצפוי לא רק בשני טפסים אלו התהליך כרוך, אלא בין היתר יש הסכמים וטפסים נוספים, כאלו שתלויים במעמד של הסיטואציה. כך למשל בהנחה והאישה מצויה במערכת זוגית אך אינה נשואה, יש להגיש מסמך ייעודי ("הסכם בין בני זוג להפריה חוץ גופית") ואם האישה בוחרת לקבל תרומה מאישה שהיא נשואה, מאישה שמוכרת לה, או מאישה שאינה מאותה הדת שלה, הרי שיש לעמוד מול ועדת חריגים ולמלא עוד טופס ייעודי.
תרומה אנונימית
ברוב המקרים זהות האישה שתרמה את הביצית תישאר אנונימית, אך יש מקרים שבהם כן עשויי להימסר מידע חלקי אודות התורמת, אך רק אם קיימים לכך צידוקים. כמו כן, אם וועדת חריגים אישרה זאת, הרי שמראש ייתכן שהאישה מכירה את זהות התורמת. מהצד השני, גם התורמת לא תקבל שום מידע מזהה אודות האישה שקיבלה את תרומתה, אלא אם כן וכפי שציינו, מדובר באישור חריג.
עלויות
העלות הכוללת אשר נדרשת בכדי להכין את התורמת נופל על קופת החולים שאליה משתייכת האישה שמבקשת ליהנות מהתרומה. כמו כן, יחסית למגוון הליכים אחרים בתחום, הליך זה אינו נחשב יקר, אלא על האישה שצריכה את התרומה לשלם סכום ראשוני שנע סביב העשרת אלפים ש"ח. מדובר בתשלום אגרה שצריך לשלם רק לאחר שנקבע מועד ההשתלה ולפני המועד עצמו. בנוסף, לצד תשלום אגרה גם יש לשלם לתורמת, סכום שנע סביב ה-20 אלף, אך אם מדובר ב"מטופלת תורמת" (מטופלת פוריות שגם תורמת), הרי שהתשלום יהיה נמוך בחצי. עוד חשוב לדעת שכל תשלום מסוג אחר אינו מותר ושהפיצוי שמוענק לתורמת חף ממס הכנסה.
נעים להכיר – הצד השני
לאחר שהכרנו את הצד של האישה אשר נזקקת לתרומה, נעבור צד, נעצור להכיר את האישה התורמת. פה נציין שאישה זו יכולה להיות אישה שבעצמה עוברת הליך של הפרייה חוץ גופית, משמע ייתכן שמדובר במטופלת שהיא גם תורמת, ולחלופין ייתכן שמדובר באישה שמתנדבת לעבור את ההליך באמצעות שאיבת ביציות. הגיל של התורמת נע בין 21 ל-35 והיא אינה יכולה לעבור יותר מ-3 מחזורי שאיבה של ביציות, כאשר בין מחזור אחד לשני צרכים לחכות כ-180 יום. כמו כן, הביציות שנשאבות בכל פעם אינן יכולות להיות מוקצות ליותר משלוש נשים. פה נוסיף ונחדד שמאוד חשוב שאותה אישה תעבור את התהליך ללא כל צל של לחץ: לא לחץ חברתי ומשפחתי ולא לחץ כלכלי או מסוג אחר, ובו זמנית דעתה צריכה להיות כמה שיותר צלולה ושלמה.
תרומה לא בכול תנאי
באופן כללי האישה שמבקשת לתרום ביצית אינה יכולה להיות נשואה (אלא אם כן הושג אישור חריג) והיא אינה יכולה להיות קרובת משפחה, לא של האם המיועדת ולא של האב המיועד. עוד יש לוודא שההליך הרפואי אינו מעמיד בשום צורה את בריאותה בסכנה (פיזית או נפשית), ועל כן לפני התהליך עצמו חובה לעבור בדיקות מעבדה, בדיקות רפואיות וכמובן הערכה פסיכולוגית. כמו כן, התורמת צריכה להסכים שהפרטים שלה יועברו למאגר המידע של משרד הבריאות ולמאגר המידע של מרשם היילודים. עוד חשוב לדעת שהתורמת זכאית לבקש שחלק מהביציות שלה יועברו לצורכי מחקר ואף שחלק יוקפאו לצורכי שימוש עתידיים (ואישיים).
לא רק בארץ
לצד תרומת ביצית בישראל, כיום אפשר גם בחו"ל, למרות שעד שנת 2005 הדברים היו שונים. כיום התהליך ניתן לבחירה, וזאת מבלי שהאישה הנתרמת תיאלץ לצאת מגבולות המדינה. גם אם הליך זה נשמע יותר מורכב, טוב לדעת שהוא נערך יחסית בפשטות, יחידות IVF שמצויות בארץ מטפלות בתיאומים ואף התשלום נעשה דרך אותן יחידות. כמו כן, גם במקרה זה הנתרמת לא תקבל פרטים מזהים אודות התורמת, אך משרד הבריאות כן יקבל פרטים מלאים אודותיה.
דגשים חשובים
כאמור מדובר בהליך יחסית פשוט, אך יש מגוון נדבכים שעשויים לשנות את התמונה, ועל כן נציין שראוי לדעת שהביציות יופרו בתהליך חוץ גופי ואף יש כמה מהלכים שאינם אפשריים, כגון תרחיש שבו מבקשים להשתיל ביצית מופרית ברחם של אישה שהיא בעצמה בת הזוג של האישה שתרמה, ואף לא יאושר מצב של השתלה, אם הגבר שזרעו אמור להפרות את הביציות אינו מסכים לכך מפורשות.